שטיפה בסקוטש ברייט בשבת וכיבוד הורים

הרב יניב חניאיבתשריתשפב18/09/2021
שאלה:
שלום הרב, ברצוני שוב להודות לרב על תשובותיו, הדבר מסייע לי ביותר, וכן להתנצל שוב על ריבוי השאלות, לאחרונה, באמת שאיני "מחפשת אותם מתחת לאדמה" אלא לצערי הדברים צפים ועולים. בעבר שאלתי את הרב לגבי כך שהורי שוטפים בשבת סירים, כאשר אני הבנתי שזה אסור בשל מוקצה, אך הרב כתב לי שיש דעות שמתירות כי זה מאוס בעיניהם ולכן הם יכולים להמשיך ולשטוף. העניין הוא שבעת השאלה אבי היה זה ששוטף והוא השתמש במברשת כלים שמותר להשתמש בה בשבת, אך לאחרונה "התחלפו התפקידים" בבית ואימי היא זו ששוטפת והיא משתמשת בסקוטש ברייט רגיל. (בהקשר זה חשוב לציין כי נאמר לי בעבר ע"י רב אחר כי אם מי מבני הבית משתמש בסקוט' רגיל בשבת אין זה אוסר את השימוש בכלים שאותם רחצו במהלך השבת ואין זה נחשב הנאה מחילול שבת.) אני מצרפת לרב קישור עם תמונה של המוצר, מדובר סקוטש ללא "כרית", הבנתי שבעיקרון זה אסור אך מנגד גם שמעתי שיש מי שמתירים, האם הרב יודע אם זה נכון ואכן אפשר לסמוך על דעת המקילים? אני חוששת שמא המידע ששמעתי מוטעה כי הוא לא נאמר לי ממקור שבקי בהלכה. http://www.offixltd.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=985 ולמקרה שזה אסור- יש לציין כי כבר אמרתי לה בעבר שיש עם זה בעיה אך היא לא הסכימה לשנות ממנהגה. העניין הוא שאני זאת שמבשלת בבית ובכך שהיא שוטפת כלים היא מרגישה שותפה, והיא עלולה להיפגע אם אציע לה שאני אשטוף, במיוחד כי רוב הסיכויים שהיא תבין שזו הסיבה שאני מבקשת זאת ממנה. מעבר לכך שאני חושבת שהדבר מהווה עבורה (לעיתים!) סוג של פורקן נפשי. השאלה האם להשאיר את הדברים כפי שהם או שבכך אני מכשילה אותם בזה שהכנתי אוכל (ואכלתי) ו"גרמתי" לכך שיהיה מה לנקות..? ואם עלי להתעקש לשטוף בעצמי האם במקרה כזה יהיה מותר לי לשטוף גם את הסירים? סליחה על האריכות, שוב תודה רבה וחג שמח!
תשובה:
זו שאלה קצת מורכבת.כי היא מערבת קצת "פסיכולוגיה" עם הלכות שבת והלכות בין אדם לחבירו וכדומה.
לא שמעתי בעבר שיש מתירים את הקוטש ברייט שבת. זה ידוע שיש כריות ניקוי מיוחדות לשבת... וממש מקפידים להשתמש בהם. אם כי, אחרי שכתבת את זה, זה נשמע די הגיוני שיש מי שלא יחשיב את זה כסחיטה, כי זה פלסטיק. אבל שוב, מעולם לא שמעתי שמתירים, ככה שפשוט שאם יש ברירה כל שהיא (לגבי שטיפה שאת עושה, אם היה סיכוי לשכנע את אמא שלך...) שאסור להשתמש בזה בשבת.
לגבי עצם השאלה- אני לא חושבת שאת יכולה להיחשב כ"מכשילה" שכך שאת מבשלת והיא מנקה. כפי שכתבת, הכלים עצמם לא נפסלים בניקיון שלהם בצורה שנגד ההלכה, ולכן, אם עשית את שלך וניסית למנוע את השטיפה בעזרת הסקוטש ברייט- אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות.
כלומר- מבחינה הגיונית אני לא רואה למה אמא שלך צריכה להיפגע מבקשה שהיא תשתמש בכלי אחר, אבל אני מניח שזה ענין נפשי של מי מוגדר כדתי ומה מותר ומה אסור...
אז אם את חושבת שאי אפשר לשכנע את אמא שלך, או שהיא תיפגע מזה ותמשיך בכל מקרה לשטוף בסקוטש... אז את יכולה בהחלט להמשיך לבשל, ומה שהיא עושה זה עניינה...
תשובות נוספות בנושא-
תשעה באב במוצאי שבת
השנה חל תשעה באב במוצאי שבת, ויש לכך כמה משמעויות הלכתיות-
אוכלים סעודה שלישית שהיא גם סעודה מפסקת. עד השעה שבע וארבעים. מותר לאכול כמה שרוצים ומה שרוצים בסעודה זו, כולל בשר ואוכלים על השולחן. להבדיל משנה "רגילה", שבה אוכלים רק תבשיל אחד ועל הרצפה.
לאחר הארוחה מחכים שתצא שבת (שעה שמונה וחצי), אומרים "המבדיל בין קודש לחול", מחליפים לבגדי חול, מורידים נעליים ושמים נעליים שמתאימים לתשעה באב (לא נעלי עור). ואז הולכים לבית כנסת לערבית.
תוך כדי ערבית מדליקים נר ומברכים עליו "בורא מאורי האש". הבדלה על היין, בלבד, עושים במוצאי תשעה באב ביום ראשון. את היין של ההבדלה שביום ראשון בערב, ספרדים נוהגים לשתות.
לדעת ה"ספרדים", מקלחת וכביסה מותר מיד בצאת הצום (יש מחמירים בכיבוס). אכילת בשר, שתיית יין ומוסיקה נהוג לא לשמוע לפני י' באב בצהריים (יום שני), כמו כן נהגו לא להסתפר ולא לברך שהחיינו לפני חצות של יום י באב.
אסור לשטוף את כלי הארוחה שבשבת וכדומה עד מוצאי תשעה באב, כך שאולי רצוי לאכול בחד פעמי.
מי שממש סובל מריח הפה, יכול לצחצח שיניים לפני כניסת הצום (לפני שבע וארבעים), עם משחה נוזלית, מי פה, ובעדינות רבה כדי שלא יצא דם.
השנה חל תשעה באב במוצאי שבת, ויש לכך כמה משמעויות הלכתיות-
אוכלים סעודה שלישית שהיא גם סעודה מפסקת. עד השעה שבע וארבעים. מותר לאכול כמה שרוצים ומה שרוצים בסעודה זו, כולל בשר ואוכלים על השולחן. להבדיל משנה "רגילה", שבה אוכלים רק תבשיל אחד ועל הרצפה.
לאחר הארוחה מחכים שתצא שבת (שעה שמונה וחצי), אומרים "המבדיל בין קודש לחול", מחליפים לבגדי חול, מורידים נעליים ושמים נעליים שמתאימים לתשעה באב (לא נעלי עור). ואז הולכים לבית כנסת לערבית.
תוך כדי ערבית מדליקים נר ומברכים עליו "בורא מאורי האש". הבדלה על היין, בלבד, עושים במוצאי תשעה באב ביום ראשון. את היין של ההבדלה שביום ראשון בערב, ספרדים נוהגים לשתות.
לדעת ה"ספרדים", מקלחת וכביסה מותר מיד בצאת הצום (יש מחמירים בכיבוס). אכילת בשר, שתיית יין ומוסיקה נהוג לא לשמוע לפני י' באב בצהריים (יום שני), כמו כן נהגו לא להסתפר ולא לברך שהחיינו לפני חצות של יום י באב.
אסור לשטוף את כלי הארוחה שבשבת וכדומה עד מוצאי תשעה באב, כך שאולי רצוי לאכול בחד פעמי.
מי שממש סובל מריח הפה, יכול לצחצח שיניים לפני כניסת הצום (לפני שבע וארבעים), עם משחה נוזלית, מי פה, ובעדינות רבה כדי שלא יצא דם.
איך מתנהלים בפורים שחל ביום שישי?
פורים כזה קרוי בהלכה "פורים משולש"....
מותר לכתחילה ליטול ידיים בשעה העשירית... ובמקרה כזה, לדעתי הכי טוב להתפלל באמצע כשעושים קידוש.
אבל אפשר גם מפלג ורק אחר כך להתחיל סעודת פורים ושבת משותפת.
יש בזה המון שיטות.
מה שאני זוכר כרגע, בלי עיון, זה שנוטלים ידיים מאוחר. נניח שעה לפני כניסת שבת אוכלים. מכסים את הלחם במפה. אומרים בקידוש הגפן. ולא נוטלים ידיים שוב.
אומרים על הניסים בברכת המזון.
רוב הציבור נוהג כיום לאכול לפני חצות... אבל השיטה הזו מתאימה לישיבות, או למקומות שבהם לא מתרגשים מתפילת ערב שבת במצב של חצי שכרות... וזה רק גורם לתפילה יותר מהלב וכו'. רוב האנשים ובעלי הבתים עושים ארוחה מוקדמת יחסית.
פורים כזה קרוי בהלכה "פורים משולש"....
מותר לכתחילה ליטול ידיים בשעה העשירית... ובמקרה כזה, לדעתי הכי טוב להתפלל באמצע כשעושים קידוש.
אבל אפשר גם מפלג ורק אחר כך להתחיל סעודת פורים ושבת משותפת.
יש בזה המון שיטות.
מה שאני זוכר כרגע, בלי עיון, זה שנוטלים ידיים מאוחר. נניח שעה לפני כניסת שבת אוכלים. מכסים את הלחם במפה. אומרים בקידוש הגפן. ולא נוטלים ידיים שוב.
אומרים על הניסים בברכת המזון.
רוב הציבור נוהג כיום לאכול לפני חצות... אבל השיטה הזו מתאימה לישיבות, או למקומות שבהם לא מתרגשים מתפילת ערב שבת במצב של חצי שכרות... וזה רק גורם לתפילה יותר מהלב וכו'. רוב האנשים ובעלי הבתים עושים ארוחה מוקדמת יחסית.
הוצאת שבת בדיוק בדקה
כן. אפשר להוציא בדיוק בדקה שכתובה בלוח... ככה נהגו שלא מעט בתי כנסת ספרדיים, יש אפילו מנייני מעשנים בשכונות החרדיות שמתחילים ככה שיגמרו בדיוק בצאת שבת.
אצל חב"ד נהגו להתחיל בדיוק בשעה הכתובה, אבל זה מנהג בלבד, ואין לו כל כך על מה להתבסס, כי הזמנים בלוחות מאוד מוגזמים לטובת המניעת חשש... כלומר- בהוצאת הלוח הוסיפו לא מעט כדי להרחיק מזמן שבת.
מדאורייתא די בתוספת שבת של דקה. מדרבנן משהו שניכר (כך נדמה לי, לא בטוח), נהגו ישראל להוסיף זמן ארוך יותר, של כמעט עשרים דקות (ובקיץ זה יותר). זה זמן "מנהג ישראל". ואכן נהגו להקל בזה כשיש צורך, כמו מישהו שלא מרגיש טוב ורוצה לעשות איזו רפואה וכדומה...
כן. אפשר להוציא בדיוק בדקה שכתובה בלוח... ככה נהגו שלא מעט בתי כנסת ספרדיים, יש אפילו מנייני מעשנים בשכונות החרדיות שמתחילים ככה שיגמרו בדיוק בצאת שבת.
אצל חב"ד נהגו להתחיל בדיוק בשעה הכתובה, אבל זה מנהג בלבד, ואין לו כל כך על מה להתבסס, כי הזמנים בלוחות מאוד מוגזמים לטובת המניעת חשש... כלומר- בהוצאת הלוח הוסיפו לא מעט כדי להרחיק מזמן שבת.
מדאורייתא די בתוספת שבת של דקה. מדרבנן משהו שניכר (כך נדמה לי, לא בטוח), נהגו ישראל להוסיף זמן ארוך יותר, של כמעט עשרים דקות (ובקיץ זה יותר). זה זמן "מנהג ישראל". ואכן נהגו להקל בזה כשיש צורך, כמו מישהו שלא מרגיש טוב ורוצה לעשות איזו רפואה וכדומה...
מתי לערוך ברית?
טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!
טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!
מתי לערוך ברית
וואו, זו שאלה קשה. כי הזמן גבולי ממש.
מזל טוב ומזל טוב, שתזכו לראות רק נחת.
בגלל שהזמן שציינת הוא ממש ממש גבולי, אשמח לדעת איפה אתם גרים בבקשה, כדי לחשב במדוייק.
וואו, זו שאלה קשה. כי הזמן גבולי ממש.
מזל טוב ומזל טוב, שתזכו לראות רק נחת.
בגלל שהזמן שציינת הוא ממש ממש גבולי, אשמח לדעת איפה אתם גרים בבקשה, כדי לחשב במדוייק.
ממחק בניקוי כתם בשבת
אחת ההגדרות של ממרח היא הרצון שתהיה מריחה שווה של החומר, באופן אחיד ודקיק. כך שמלבד העובדה שהמטרה כאן היא ניקיון של המקום ולא מריחה, אין כאן הגדרה של מירוח בכלל (הגדרת ממרח על רצפה היתה יכולה להיות, לדוגמא, כשמורחים פוליש ורוצים שהחומר יפוזר באופן שווה על השטח).
ככה שודאי מותר לאסוף את החומר, גם במקום שהוא לא מזיק, ובודאי במקום שהואמזיק.
לגבי תרומה לאתר, ניתן לתרום לנו כאן-
דף סליקה מאובטח, שורש (shoresh.org.il)
ברכות
אחת ההגדרות של ממרח היא הרצון שתהיה מריחה שווה של החומר, באופן אחיד ודקיק. כך שמלבד העובדה שהמטרה כאן היא ניקיון של המקום ולא מריחה, אין כאן הגדרה של מירוח בכלל (הגדרת ממרח על רצפה היתה יכולה להיות, לדוגמא, כשמורחים פוליש ורוצים שהחומר יפוזר באופן שווה על השטח).
ככה שודאי מותר לאסוף את החומר, גם במקום שהוא לא מזיק, ובודאי במקום שהואמזיק.
לגבי תרומה לאתר, ניתן לתרום לנו כאן-
דף סליקה מאובטח, שורש (shoresh.org.il)
ברכות
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכות שבת
מוצרים








